1
הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ אֶת הַזֶּבַח. פסלו את הקרבן בשעת שחיטתו או זריקת דמו על ידי מחשבת פסול (ראה הלכות פסולי המוקדשין יג,א).
2
חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. לבעל הקרבן את דמי הקרבן שנפסל, אף שהוא היזק שאינו ניכר.
3
וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּפָרַת חַטָּאת. פרה אדומה המיועדת לטהרת טמאי מת, ונפסלת אם נעשתה בה מלאכה (הלכות פרה אדומה א,ז).
4
וּבְמֵי חַטָּאת. מים המיועדים להזאה על טמאי מת בכדי לטהרם, ונפסלים אם נעשתה בהם מלאכה (שם ז,א).
5
בְּמֵזִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם. את דמי הפרה או המים, אף שהוא היזק שאינו ניכר.