1
כֵּלִים הַנִּגְמָרִים בְּטָהֳרָה. שנגמרה עשייתן בטהרה.
2
וְנִזְהָר בָּהֶן. שלא ייטמאו.
3
וְאֵינָן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אין צורך להמתין לערב לטהרתם.
4
גְּזֵרָה מִשּׁוּם רֹק עַם הָאָרֶץ. שחכמים גזרו על עם הארץ שיהא בחזקת טמא כזב ורוקו מטמא כרוק הזב (לקמן יג,א, הלכות מטמאי משכב ומושב י,א).
5
שֶׁיִּגַּע בָּהֶן בִּשְׁעַת מְלָאכָה. טרם נגמרה מלאכתם, שבשלב זה אינם מקבלים טומאה עדיין, כך שאפילו התלמיד חכם לא נזהר לשמרם מן הטומאה (בבלי חגיגה כג,א).
6
וַעֲדַיִן הוּא לַח אַחַר שֶׁנִּגְמְרוּ. שרוק הזב מטמא רק בזמן שהוא לח (הלכות מטמאי משכב ומושב ב,א), וחששו שהרוק יישאר לח אחר שנגמרה מלאכת הכלי והוא ייטמא מן הרוק.