1
וּבְרֹאשׁוֹ מַשְׁקִין טְמֵאִים. שהמקל רטוב בצדו העליון.
2
סָפֵק נָגְעוּ הַמַּשְׁקִין בַּכִּכָּרוֹת. וטימאו אותם, שהמשקים הטמאים נחשבים תמיד כראשון לטומאה מדברי סופרים ומטמאים את האוכלים (לעיל ז,ה).
3
וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים בִּכְלִי זֶה וכו'. שמשקים טמאים מטמאים כלים מדברי סופרים (לעיל שם ה"ב).
4
וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם נָגְעוּ מַשְׁקִין אֵלּוּ הַטְּמֵאִים בְּמַשְׁקִין אֲחֵרִים וכו'. שהמשקים הטמאים מטמאים משקים אחרים מדברי סופרים לעולם, שאין מונים בהם ראשון ושני (שם ה"ה).
5
אוֹ שֶׁזָּרַק כִּכָּר טָמֵא. שהוא ראשון לטומאה, ומטמא את המשקים.