1
שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא שָׂרוּף. וכגון שאין שלדו קיים, כך שאינו מטמא כלל (בבלי נידה נו,א, וראה לעיל ד,יב).
2
וְכֵן טַלִּית שֶׁנִּמְצֵאת מְהוּהָה. טלית שידוע שהייתה אב הטומאה (כגון שנטמאה במת או במדרס) שנמצאת בלויה באופן שכעת היא טהורה מטומאתה (ראה הלכות כלים כב,טז).
3
וּמַחַט שֶׁנִּמְצֵאת שְׁבוּרָה אוֹ חֲלוּדָה. שידוע שהייתה טמאה וכעת היא שבורה או חלודה באופן שטהורה מטומאתה (ראה שם יא,יד-טז).