1
שׁוֹטָה. שאינה יודעת לשמור עצמה ולקיים את הלכות נידה.
2
אוֹ נָכְרִית. שחכמים גזרו שתיחשב כזבה והרוק שלה טמא (הלכות מטמאי משכב ומושב ב,י).
3
כָּל הָרֻקִּין שֶׁבָּעִיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה לְעוֹלָם בְּכָל מָקוֹם. ואף שחכמים גזרו שהרוקים הנמצאים בשווקים וברחובות הם בחזקת טומאה ושורפים עליהם את התרומה (לעיל יג,יג), במקרה שיש בעיר שוטה או נכרית אפילו הרוקים שבבתים ובחצרות וכדומה הם בחזקת טומאה (ח"ד טהרות ו,י, משנ"א טהרות ה,ח; וראה פה"מ ורא"ש שם).