1
מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ עַד הָעֵת שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וכו'. שהטהרות שהיו שם מאותה העת ואילך טמאות מחשש שמא נפל שם שרץ מיד לאחר הבדיקה (ראה גם הלכות מטמאי משכב ומושב ג,ז).
2
כִּבְּדוֹ. טיאטא אותו.
3
שֶׁמְּצָאוֹ יָבֵשׁ. וכגון ששלדו קיים שאז הוא מטמא אף על פי שהוא יבש (ראה לעיל ד,יב).