1
שְׁנֵי שְׁבִילִין. שדינם כרשות הרבים.
2
אֶחָד טָמֵא. כגון שיש באחד מהם מת המוטל לרוחב השביל המטמא את כל העובר בו.
3
וְעָשָׂה טְהָרוֹת. נגע בידיו בתרומה או בקדשים הצריכים טהרה.
4
וְהִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְטָבַל וְטָהַר. היזו עליו מי אפר פרה אדומה ביום השלישי וביום השביעי ובסופם טבל והעריב שמשו, כפי שנטהרים מטומאת מת (ראה הלכות פרה יא,א).
5
הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. שהם מוטלות בספק וספק טומאה ברשות הרבים טהור.