מוֹרִין לְכָל אֶחָד מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר. שלגבי כל אחד מהם תולים שהשני טמא שספק טומאה ברשות הרבים טהור.
הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים וּטְהָרוֹת שֶׁעָשׂוּ נִשְׂרָפוֹת. המפרשים התקשו מדוע הטהרות נשרפות ולא אומרים שהן תלויות בלבד כבהלכה הקודמת. וייתכן לבאר שמכיוון שנשאלו על שתי הטהרות כאחת, הרי שמקרה זה נידון כדין כיכר טמאה שהתערבה בטהורות שאפילו אחת במאה כולן טמאות ויישרפו, כמבואר בסוף ההלכה (ראה מרכה"מ שנתן הסבר אחר לעניין, וראה תוספות חדשים טהרות ה,ה שהביא בשם מוהרש"ח שגם במקרה זה תולים את הטהרות).
אֶחָד טָמֵא. שהאוכל אותו נעשה שני לטומאה מגזרת חכמים (ראה לעיל ח,י).
מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא מִכְּלַל הַסְּפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים. מכיוון שהטומאה כאן היא רק מדברי סופרים ספקו טהור, ואפילו כשהספק הוא ברשות היחיד (מל"מ).
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל טו,א.
וְטָהֳרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת שֶׁהֲרֵי וַדַּאי אַחַת מִן הַטְּהָרוֹת טְמֵאָה. ואף על פי שטומאת האוכל אוכלים טמאים היא מגזרת חכמים בלבד, שורפים עליה את התרומה (ראה משנה טהרות א,ג ועיין משנ"א זבים ה,יב).