1
כִּנְבֵלָה. המטמאת במגע ובמשא (לעיל א,א).
2
שֶׁהַכָּתוּב קְרָאָן זִבְחֵי מֵתִים. כך מכנה הכתוב את הדברים שהוקרבו לעבודה זרה שהם כזבחים מתים, דהיינו כנבלה (וראה גם לעיל ב,י).
3
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אֳכָלִים בְּטֵלָה לְעוֹלָם לְהַתִּירָהּ בַּהֲנָיָה. שעבודה זרה ומשמשיה וכן תקרובת שלה אסורים בהנאה (הלכות עבודה זרה ז,ב), ואם ביטלוה קודם שתגיע לידי ישראל היא ומשמשיה מותרים, למעט תקרובת שאינה בטלה לעולם (שם ח,ח-ט).
4
אִם בִּטְּלָהּ. פסל אותה וחיללה מלהיות תקרובת לעבודה זרה.
5
אֲבָל כְּלִי שֶׁהוּא תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּטְּלוֹ טָהוֹר. שמכיוון שיש אפשרות לטהר כלי על ידי טבילתו במקווה, מועיל הביטול לטהרו מטומאה (בבלי עבודה זרה נב,א, וראה ר"ן ורש"ש שם).