1
שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי. ששייכים לי ונמצאים ביד ראובן.
2
תְּנוּ אוֹתָהּ לִפְלוֹנִי. לשמעון.
3
וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן. אין צורך שראובן ושמעון יהיו נוכחים בציווי השכיב מרע (שלא כאדם בריא שאמירתו מועילה כהקנאה רק אם שלושתם נוכחים, ראה לעיל ג,ג ובהלכות מכירה ו,ח).
4
תְּנוּ שְׁטָר פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. שטר חוב, שאדם בריא יכול להקנותו לחברו רק בכתיבה ומסירה (ראה הלכות מכירה ו,י-יא).
5
הַיּוֹרֵשׁ. של השכיב מרע.
6
וְחָזַר הַיּוֹרֵשׁ וּמְחָלוֹ מָחוּל. כמבואר בהלכות מכירה ו,יב.
7
שֶׁקִּנְיַן הָרְאָיָה שֶׁבַּשְּׁטָר מִדִּבְרֵיהֶם. מדברי חכמים, אבל מן התורה אי אפשר להקנות דבר שמשמש רק כראיה ואין לו ערך עצמי (ראה שם).