1
בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. שדברים הנמצאים בה נשמרים.
2
וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן קוֹנִין לוֹ. מתקנת חכמים (לטעם התקנה ראה הלכות גזלה ואבדה יז,ט).
3
בְּסִימְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּחָצֵר שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. במקומות ציבוריים שלא עומדים בהם הרבה אנשים, ולכן אפשר לשייך ארבע אמות לאדם אחד העומד בצדן.
4
וּקְטַנָּה תִּזְכֶּה לָהּ חֲצֵרָהּ... אֲבָל הַקָּטָן אֵינוֹ זוֹכֶה וכו'. טעם החילוק מפני שלעניין גירושין נלמד מן הכתוב שגט המגיע לחצרה של קטנה נחשב כגט שהגיע לידה, ומכך לומדים לעניין זכייה בחפצים שמונחים שם באמצעות קניין חצר. אך לגבי איש קניין חצר נלמד מדין קניין באמצעות שליח, וקטן אינו יכול למנות שליח (שם ה"י).