פֶּסַח שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים. שאבדה הבהמה בין בהמות אחרות, ולא ניתן להכיר איזו מהן היא קרבן הפסח.
יִקְרְבוּ כֻּלָּן שְׁלָמִים. שאף הפסח קרב לשלמים אחר זמנו, ונמצא שדין אחד לכולם.
נִתְעָרֵב בִּזְבָחִים אֲחֵרִים. ואלו שונים באופן הקרבתם מן השלמים.
וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים וכו'. מוכר כל אחד מהם בנפרד, ומביא במחיר של היקר מביניהם את הזבח שנתחייב בו, וכן במחיר זה קרבן שלמים עבור הפסח שהתערב בהם.
וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר. ההפרש בין מחיר מכירת הבהמה הזולה לקניית הבהמה היקרה, מוטל על הבעלים.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. ו,ו.
נִתְעָרֵב בִּבְכוֹרוֹת. והבכור כשהוא תם קרב למזבח ונאכל לכהנים, ואם הוא בעל מום נאכל כבשר חולין ללא פדיון, והוא רכוש הכהנים (הלכות בכורות א,ב-ג).
וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר בַּעַל מוּם. מחמירים בבשר כל בהמות התערובת כדיני בכור בעל מום, שאסור לשחטו ולמכרו בשוק ואסור לשקול את בשרו במשקל כדרך ששוקלים בשר רגיל (הלכות איסורי מזבח א,יב).
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הַפֶּסַח תָּחוּל קְדֻשָּׁתוֹ עַל זוֹ. מחלל את קדושת קרבן הפסח, אך את קדושת הבכור אינו מחלל שהוא נאכל ללא פדיון ואין אפשרות לחלל את קדושתו (ראה גם הלכות פסולי המוקדשין ו,יב).