1
טָעַן הָעֵד וְאָמַר וכו'. אם העד טוען שעדותו מתייחסת רק לתלם הסמוך לגבול השדה הנמכרת, מקבלים את טענתו ויכול לערער על שאר השדה.
2
אֲבָל הַדַּיָּן שֶׁקִּיֵּם הַשְּׁטָר. אם היה אחד מהדיינים שאישרו את החתימות שבשטר (ראה הלכות עדות ו,א).
3
מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַדַּיָּנִין לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְרָאוּהוּ. שתפקידם של דייני הקיום לאמת את חתימת העדים בלבד, ואינם עוסקים בתוכן של השטר (שם ה"ח).
4
אֲבָל הָעֵדִים אֵין חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן קְרָאוּהוּ כֻּלּוֹ וכו'. ראה הלכות מלווה ולווה כד,ה.