מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע וּמְשַׁלֵּם. שהמערער תובע פירות על פי העד, והמחזיק אינו יכול להישבע מכיוון שאינו מכחיש את העד, אלא טוען שאכל כדין (ראה לעיל ד,ח).
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור