1
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הוֹדָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. שדינה כהודאה בבית הדין.
2
אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין. שטר, על פי עדות זו.
3
וּצְרִיכִין לְהִמָּלֵךְ בּוֹ. לא די בכך שאמר להם הלווה לכתוב ולתת, אלא צריך לבקש את רשותו אחרי חתימת השטר, ורק אז יכולים למסור אותו למלווה (שבהלוואה בשטר יש כוח גדול יותר למלווה לפי שאין הלווה יכול לטעון שפרע אלא בעדים).
4
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הלכות מלווה ולווה יא,א.
5
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ה"ג.
6
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲרִימוּ שְׁנֵיהֶן לְחַיֵּב אִישׁ אַחֵר. שיודה אחד לחברו ובמקום לומר את שמו יאמר לבית הדין שם של אדם אחר כדי שיכתבו שטר על שמו של אותו אדם וייתנו לזה שהודה לו.