1
כֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק בַּתְּחִלָּה הֲרֵי זֶה כְּמוֹדֶה לוֹ. כאילו הודה לו שהטלית שלו, ומכיוון שכעת הראשון מוחזק בטלית אי אפשר להוציא ממנו ללא ראיה.
2
אַף עַל פִּי שֶׁהָרִאשׁוֹן צוֹוֵחַ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף חוֹלְקִין. ששתיקתו של השני בתחילה אינה נחשבת להודאה ודאית שהטלית של הראשון, אלא שמחמת הספק אין מוציאים את הטלית מידי הראשון שמוחזק בה. אבל לאחר שהשני חזר וחטף את הטלית מהראשון חזר הדין לקדמותו ששני הצדדים מוחזקים בטלית באותה המידה, ולכן חולקים.