1
סָפֵק קָרָא קְרִיַּת שְׁמַע... חוֹזֵר וְקוֹרֵא וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. שהקריאה היא מן התורה, וספקה להחמיר. וקורא אותה יחד עם ברכותיה כתקנה.
2
וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרֵךְ... אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. שאין הברכות מן התורה, וספקן להקל (ראה הלכות ברכות ח,יב).
3
נֶעְלַם מִמֶּנּוּ בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה. שיודע שסיים קטע כלשהו ואינו יודע איזה.
4
חוֹזֵר לְפֶרֶק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא וְאָהַבְתָּ. שייתכן שהוא מצוי בהפסקה שלפני 'ואהבת'.