1
מִי שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל. אחר עלות השחר, והגיע 'זמן מצוותה' של קריאת שמע של שחרית, שמסתיים עם הזריחה (לעיל א,יא).
2
וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תָּנֵץ קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא. שלא יספיק לעלות מן המים ולהתכסות לפני הזריחה.
3
יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם. שהמים עשויים להיחשב ככיסוי, בתנאים שיתבארו.
4
וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְּמַיִם שֶׁרֵיחָן רַע. שאסור לקרוא במקום שיש בו ריח רע (לקמן ג,יב).
5
וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה. מי שריית פשתן, שאף הם מסריחים.
6
מִפְּנֵי שֶׁעֶרְוָתוֹ נִרְאֵית מֵהֶן. ואסור לקרוא כנגד הערווה (לקמן ג,יז).
7
בְּמַיִם עֲכוּרִים. שאינם שקופים, והערווה אינה נראית דרכם.