1
כְּלִי הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב. שמשמש לשכיבה או לישיבה ויכול להיעשות אב הטומאה על ידי דריסת הזב וכיוצא בו (טומאת מדרס והלכותיה מבוארות בהלכות מטמאי משכב ומושב פרקים ו-ז).
2
הֲרֵי הוּא לְגַבֵּי הַחַטָּאת כְּמִדְרַס הַזָּב. ולקמן ה"ז מבואר כיצד הוא מטמא את הטהור לחטאת.
3
יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה. חכם שחי בזמן הבית, והיה מהלוויים ששימשו בבית המקדש.
4
הָיָה אוֹכֵל בְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו. היה מקפיד לאכול מאכלים של חולין בטהרה כאילו הם מאכלי קודש (ראה הלכות טומאת אוכלין טז,יב). ואף על פי כן לעניין פרה אדומה נחשבו בגדיו טמאים טומאת מדרס (ראה גם הלכות שאר אבות הטומאות יג,א).