1
כָּל הַטָּעוּן טְבִילָה בֵּין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אדם הטעון טבילה, ובכלל זה מי שטהור לקודש אך אינו טהור לחטאת.
2
וְאֶת הַמַּזֶּה מֵי חַטָּאת. והוא הדין שמטמא כל אדם שטהור לחטאת (א"ר ותפא"י פרה ו,יא).
3
בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. על ידי נגיעה בהם או נשיאתם (טומאת משא האמורה כאן הינה שהאדם הטמא נשא את הטהור, והיא דומה לטומאת היסט שבה מטמא הזב את הטהור: ראה הלכות מטמאי משכב ומושב ח,ב).
4
הָאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר. שנפלו עליו משקים הטהורים לחטאת והכשירוהו לקבל טומאה.
5
וְטָמֵא שֶׁנָּגַע בְּמִקְצָת אֵפֶר חַטָּאת פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. וכגון שמונח בכלי ומשום מעלה שעשו בקודש ובחטאת שהכלי מצרף את מה שבתוכו (הלכות שאר אבות הטומאות יב,ז, ועיין תפא"י עדויות ח,א).