1
כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין לַתְּרוּמָה וְלַקֹּדֶשׁ. כמפורט בהלכות שאר אבות הטומאות פרק יא.
2
אֲפִלּוּ לֹא נִטְמָא אֶלָּא אֲחוֹרָיו בִּלְבַד לְגַבֵּי חַטָּאת. אף שהכלי נגע במשקים טהורים ונטמא רק מחמת מעלת החטאת, ואף שהטומאה הייתה רק באחורי הכלי (שבחולין ובתרומה אינו מטמא את כל הכלי: הלכות שאר אבות הטומאות ז,ג, יב,ב), מכל מקום הוא נטמא כולו ומטמא את הכלים הנוגעים בו.