וּמְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן. כדי לבטל דברי הצדוקים (לעיל א,יד).
אִישִׁי. אדוני, והוא לשון של כבוד (ראה גם הלכות תמידין ומוספין ג,ט).
אֳרָנִים. עצי אורן.
וַעֲצֵי תְּאֵנָה חֲלָקָה. שאין בה קשרים.
וְעוֹשִׂין מַעֲרָכָה כְּמִין מִגְדָּל. מסדרים את עצי המדורה במבנה רחב מלמטה וצר מלמעלה.
וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָאוּר מְלַבֶּבֶת בָּהֶן. יוצרים רווחים בין עצי המערכה כדי שהרוח תיכנס ביניהם ותלבה את האש.
וּמַרְאֵה הַמַּעֲרָכָה בַּמַּעֲרָב. חזית המערכה שממנה מדליקים את האש פונה לכיוון מערב כנגד המקדש (ראה פה"מ פרה ג,ח).
מָגָג. מין קנה.
רֹאשָׁהּ לַדָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב. ראשה וקדמת גופה כלפי דרום, ופניה מוטות לכיוון מערב.
וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. יחד עם הפרה בתוך המערכה
וּמְקַבֵּל הַדָּם בִּשְׂמֹאלוֹ. בכף ידו ולא בכלי (ראה לקמן ד,ד), ואף על פי שבשאר קדשים העבודה בשמאל פוסלת (ראה הלכות ביאת מקדש ה,יח).
כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וצריך לראות את ההיכל בשעת ההזיה (ראה לקמן ד,ה).
בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. וכך יישרף הדם יחד עם הפרה.
וּמְשַׁמֵּר. ממתין.
עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב. ראה במדבר יט,ו.
אֵין פָּחוֹת מִטֶּפַח. האזוב, אך לארז אין שיעור (פה"מ ג,ט, והשווה הלכות טומאת צרעת יא,א).
וְצֶמֶר צָבוּעַ בְּתוֹלַעַת. תולעת שני, סוג של צבע אדום כמפורש בהמשך ההלכה.
מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים. משקל של חמש מטבעות שנקראו סלע.
בְּפוּאָה. צמח המפיק צבע אדום שאינו מצוי בימינו.
בְּלַכָּא. כנימת הלכא, שממנה הפיקו את צבע הארגמן (פה"מ כלאיים ט,א; וראה גם הלכות כלי המקדש ח,יג).
וְהַתּוֹלַעַת הִיא הַגַּרְגְּרִים וכו'. הצבע שבו צבעו את הצמר הופק מכנימה הגדלה על צמח ומורכבת מגרגרים אדומים קטנים.
הָאוֹג. צמח בעל אשכולות אדומים, וממנו מפיקים את תבלין ה'סומאק' (ראה פה"מ דמאי א,א).
הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים וּמְתַבְּלִין בּוֹ הַקְּדֵרוֹת. וזהו גם האזוב שבו מזים את מי החטאת (לקמן יא,ה). וממנו מפיקים את התבלין המכונה 'זעתר'.
שְׁלָשְׁתָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. אין המצווה מתקיימת אלא בשלושתם, ואם חסר אחד מהם פסולה.
בְּלָשׁוֹן שֶׁל שָׁנִי. רצועה מן הצמר הצבוע בתולעת שני.
אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת. משמע שיש להשליכם בזמן השרפה לא לפני ולא אחרי.