וְנִמְלְכוּ. התחרטו ושינו את דעתם.
שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְעַסֵּק הַמְמַלֵּא בְּמִלּוּי אַחֵר. כל אחד מהממלאים היה עסוק במילוי אחד בלבד ולא עשה מלאכה אחרת עד שנתקדש.
אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְנִמְלַךְ... אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא אַחֲרוֹן. מכיוון שבעת המילוי הייתה דעתו לחמישה קידושים, וכל אחת מהחביות כבר נפסלה במילוי החבית שאחריה.
מִלְּאָן לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד... אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בַּתְּחִלָּה. ושאר המים שבחביות פסולים מכיוון שהקידוש של החבית הראשונה נחשב למלאכה ופוסלת את המים שבשאר החביות (ר"ש ורא"ש פרה ז,א).
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה מֵהֶן בַּתְּחִלָּה. שכיוון שאמר 'קדש לך' נכנסו המים לרשות חברו ודינו כדין הממלא (ראה לקמן ח,ב).
הֲרֵי כֻּלָּם כְּשֵׁרִים. שכיוון שאמר 'קדש לי' אין חבירו נכנס במקומו והמים לא נפסלו לא במילוי ולא בקידוש, כפי שמבאר.
הֲרֵי לֹא קִדֵּשׁ הוּא אֶלָּא אַחֵר קִדֵּשׁ לוֹ. ואין חברו פוסל את המים שאינם שלו (ראה לקמן ח,ג).