אֵין חֶזְקָתוֹ לָשׁוּב מֵהֶם. ההנחה היא שלא ישוב מהן.
דְּבָרִים קַלִּים. שאינם נתפסים כעברות.
מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ. שעני הזמינו לאכול עמו, ואין הארוחה מספיקה לבעליה.
אֲבַק גָּזֵל. מעין איסור גזל, שלא התכוון בעל הבית שאותו אדם יאכל אצלו, אלא כפנייה נימוסית בלבד.
בַּעֲבוֹטוֹ. כלי שהניח כמשכון על הלוואה.
וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ אֵינָן חֲסֵרִין וַהֲרֵי לֹא גָּזַלְתִּי אוֹתוֹ. ולא ישלם לו את שכר השימוש בכלים, או ינכה לו מן ההלוואה.
וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲרָיוֹת. בנשים האסורות משום ערווה (ראה הלכות איסורי ביאה כא,ב-ג).
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם. "...ואחרי עיניכם", שהליכה אחר תאוות הלב ומראה העיניים, מגיעה לבסוף לכדי עברה במעשה.
שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ עוֹמֵד וְלֹא הִגִּיעָה לוֹ בֹּשֶׁת וְלֹא בִּיְּשׁוֹ. שלא אמר עליו בפירוש דבר מגונה, אלא שהדבר עולה מן ההשוואה (ראה הלכות דעות ו,ג).
וְהַחוֹשֵׁד כְּשֵׁרִים. חושד בהם שעשו דבר שלא כהוגן.