1
עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ. . ראה לעיל ב,יח.
2
שׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף וּמְכַסֶּה דָּמָם. מצוות עשה לכסות בעפר את דם השחיטה של חיה ועוף (ראה הלכות שחיטה יד,א).
3
עַד לָעֶרֶב. מוצאי יום טוב.
4
בְּרִיָּה שֶׁהִיא סָפֵק אִם חַיָּה הִיא אִם בְּהֵמָה. בעל חיים שיש ספק אם להגדירו כחיה החייבת בכיסוי הדם או כבהמה הפטורה מכיסוי, ודמו חייב בכיסוי מספק (ראה שם יד,ד).
5
שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה חַיָּה וַדָּאִית הוּא... וְיָבֹא הָרוֹאֶה לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ. שאם יכסו דמו ביום טוב עלול הרואה לחשוב שבעל חיים זה הוא חיה ודאית, ויבוא להתיר חלבו באכילה כדין חֵלֶב חיה. אך באמת חלבו אסור באכילה לפי שהוא גם ספק בהמה שחלבה אסור באכילה (הלכות מאכלות אסורות ז,א).