1
וְהִלְכוֹת שְׁחִיטָה בְּכֻלָּן אַחַת הִיא. הלכות זהות בכל מיני החיות הבהמות והעופות.
2
כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת. כל עוד מזיזה את איבריה לאחר השחיטה, שעדיין לא מתה לגמרי.
3
וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. אך אין בכך איסור משום איבר מן החי לישראל, משום שכבר נשחטה (ראה הלכות מלכים ט,יב-יג).
4
וְאֵינוֹ לוֹקֶה. שמפסוק זה נלמדו איסורים רבים, ולכן האיסור הוא ‘לאו שבכללות' שאין לוקים עליו (ראה הלכות סנהדרין יח,ב-ג).
5
וּמוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה. כדי להוציא את דמה שאסור באכילה (הלכות מאכלות אסורות ו,י, ו,יב).