1
כָּל טַבָּח שֶׁלֹּא בָּדַק הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ לִפְנֵי חָכָם. שוחט שלא הראה את הסכין לחכם, שיוודא שהיא אכן חלקה כראוי.
2
מְנַדִּין אוֹתוֹ וכו'. מטילים עליו חרם על שהתנהג שלא כהלכה, בדבר שעלול לבוא לידי תקלה. לפרטי הנידוי ראה הלכות תלמוד תורה ז,ב-ד (ושם ו,יד רשימת כל המנודים).
3
מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. מפטרים אותו מתפקידו.
4
טְרֵפָה. בהקשר זה: אסור באכילה.