1
חֲלָדָה. תחיבת הסכין.
2
שֶׁפָּסַק הַסִּימָן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה. כלפי מעלה, שלא באופן החיתוך הרגיל. י. שֶׁהֶחֱלִיד אֶת הַסַּכִּין תַּחַת צֶמֶר מְסֻבָּךְ. שלא פינה את הצמר מן הצוואר, אלא תחב את הסכין תחתיו, עד שהגיע לעור הבהמה.
3
שָׁחַט מִעוּט הַסִּימָנִין בְּהַחְלָדָה וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁלֹּא בְּהַחְלָדָה. שהתחיל לשחוט בהחלדה את מיעוט הסימנים (פחות מרוב), ואת שאר הסימנים (רוב) שחט בכשרות (כס”מ, וראה לקמן הי”ג).