1
בַּעַל שֶׁהוֹרִיד וכו‘. ראה גם הלכות שלוחין ושותפין ח,ו.
2
אֲרִיסִין. פועלים שמעבדים את השדה תמורת חלק מהיבול.
3
בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. נכסי מלוג שגוף הקרקע שייך לאישה והבעל זכאי בפירותיהם.
4
וְאַחַר כָּךְ גֵּרְשָׁהּ. והדין שהקרקע חוזרת לאישה (ומדובר שלא אכל עדיין מהפירות, שאז משלמת לו כיורד שלא ברשות, שאם אכל מהפירות אינה משלמת לו כלום, וגם לא לאריסים — ב“ש אה“ע פח ס“ק כב).
5
אִם הָיָה הַבַּעַל עַצְמוֹ אָרִיס... שֶׁלֹּא יָרְדוּ לָהּ אֶלָּא עַל דַּעַת הַבַּעַל. כאריסי משנה, והסכימו שלא יקבלו יותר ממה שיקבל הבעל.
6
וְאִם אֵין הַבַּעַל אָרִיס עַל דַּעַת הַקַּרְקַע יָרְדוּ. ודינו של הבעל ככל מי ששוכר אריסים.
7
וְשָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס. שזכאי לחלק מהפירות. והבעל חייב לשלם להם את שוויים מכיוון שהוא הורידם (טור אה“ע פח).