1
וְאַף עַל פִּי שֶׁעָלָה חֲמוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֵילָיו וכו‘. גם אם החמור של המציל ניצל מהמים מעצמו ונמצא שהמציל לא הפסיד כלל, מכיוון שהתנאי לתשלום היה שיציל את חמור חברו ויעזוב את חמורו, וכך עשה, הריהו זוכה בסכום שהתנה עליו. והעובדה שחמורו ניצל אינה קשורה לתנאי, אלא משמים ריחמו עליו שלא יאבד את חמורו (בבלי בבא קמא קטז,א).
2
יָפֶה. שווה.
3
מָנֶה. מאה דינרים.
4
אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. שכר טרחת הצלת החמור, ולא את דמי חמורו שהפסיד (ולקמן ה“ד מבואר מה הדין אם פסק ממלאכתו והפסיד את שכרה).
5
דְּמֵי שֶׁלִּי. דמי חמורו ששווה מנה.
6
אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין. שייטול את דמי חמורו, והבעלים או בית דין הסכימו לכך (לקמן ה“ד).