1
צִבּוּרֵי פֵּרוֹת. ערמת פירות.
2
מָצָא כְּלִי וּלְפָנָיו פֵּרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ הַפֵּרוֹת וְהַכְּלִי וכו‘. לפי הגרסה שלפנינו מדובר במקרה זה בכלי שאין בו סימן ולפיכך גם הכלי וגם הפירות של המוצא. והמפרשים התקשו בגרסה זו שהרי במקרים הראשונים מדובר לכאורה בכלי שיש בו סימן וממילא גם בזה יש, ולפיכך יש שהגיהו כאן “הרי אלו שלו הפרות, והכלי נוטל ומכריז“ (מ“מ, ובעקבותיו נדפס בדפוסים חדשים, ולפי זה צריך להגיה גם בסוף המשפט “והרי אין בהם סימן“, וכן כתוב בשו“ע, וראה עוד ילקוט שינו“ס במהדורת פרנקל שהאריכו בעניין וניסו ליישב את הגרסא כפי שלפנינו).