1
אָסוּר לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לְשָׁם. שהבעלים יבוא לחפשה שם ולא ימצאנה.
2
וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן בֵּין דֶּרֶךְ הַנָּחָה... חַיָּב לְהַכְרִיז. אם עבר ולקחו (מ“מ), שהרי לכתחילה אין לגעת בדבר שנמצא בדרך הנחה.
3
כְּלִי מְכֻסֶּה בָּאַשְׁפָּה. וכנראה הוצנע שם בכוונה.
4
שֶׁנֶּאֱמַר נִדָּחִים. בפסוק נאמר: “לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך“, ומשמע שרק דבר שהוא נידח ואבוד מבעליו יש להשיבו, אך אם הושאר שם בכוונה אינו אבוד.
5
חֲמוֹר וְכֵלָיו. הכלים שעליו כגון אוכף.
6
וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים. ובמצב כזה עלול גופה להיפגע מהכרם ולכן היא מוגדרת כאבדה (בבלי בבא מציעא לא,א).