1
מָצָא שׁוֹבֵר. שטר זיכוי מחוב, וספק אם החוב נפרע והשובר ניתן ללווה ונפל ממנו, או שלא נפרע ונפל מהמלווה.
2
בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַשְּׁטָר מוֹדֶה שֶׁנִּשְׁבַּר שְׁטָרוֹ וּפְרָעוֹ אוֹ מְחָלוֹ. ששטרו חסר תוקף משום שהחוב נפרע או שמחל עליו.
3
יִתֵּן לְבַעַל הַשּׁוֹבֵר. ללווה שהשובר נכתב עבורו.