1
הַגּוֹזֵל וְהִשְׁבִּיחַ וּמָכַר אוֹ הוֹרִישׁ לִפְנֵי יֵאוּשׁ וכו‘. הגזלן עצמו זוכה רק בשבח שלאחר ייאוש, אך אם מכר או הוריש את הגזלה זכה הקונה או היורש בשבח גם ללא ייאוש וזוהי תקנה שתיקנו חכמים (ראה בבלי בבא קמא צו,א).
2
וְחוֹזֵר הַנִּגְזָל וְנוֹטֵל דְּמֵי הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיָאֵשׁ. בין הגזלן לנגזל נשאר הדין בעינו שאינו זוכה בשבח שנוצר לפני ייאוש, ולכן הנגזל גובה מהגזלן את דמי השבח ששילם ליורש או לקונה.
3
וְכֵן אִם הִשְׁבִּיחַ הַלּוֹקֵחַ אוֹ הַיּוֹרֵשׁ וכו‘. כאשר הקונה או היורש השביחו בעצמם את הגזלה, הרי הם קונים את השבח גם אם הבעלים לא התייאשו והנגזל גובה את השבח מהגזלן.