1
הָיְתָה כְּחוּשָׁה וּפִטְּמָהּ אֲפִלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ נוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל שֶׁבַח הַפִּטּוּם. יש שהסבירו שגם דין זה הוא מפני תקנת השבים, שבשבח שהוציא עליו ממון תיקנו שיזכה בו אפילו לפני ייאוש (או“ש ועוד, וראה אבן האזל נזקי ממון ז,יב שביאר באופן אחר; והשווה הלכות גנבה א,יא).