1
חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ דָּמֶיהָ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. ולא לפי שווייה כשאבדה, כמבואר לעיל ה“ב.
2
לְפִיכָךְ וכו‘. מכיוון שחייב לשלם אם תאבד, יוצא שיש לה עדיין ערך אף על פי שנאסרה בהנאה, ולכן אם כפר בגזלה ונשבע על כך, חייב לשלם את שווייה בתוספת חומש וקרבן אשם (כדלקמן ז,א).