1
הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם הָעֶשְׂרִים שֶׁהוֹדָה בָּהֶן שֶׁחֲטָפָן. כמבואר בהלכה הקודמת, אך מכיוון שבניגוד להלכה הקודמת הנגזל טוען שחטף מאה, חייב להישבע על טענתו כדי להיפטר מהשמונים.
2
וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל הַשְּׁאָר. כדין מודה במקצת, וזו שיטת הגאונים (ראה ש“ך חו“מ עה ס“ק יט).
3
שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹדָה בִּכְלוּם. אלא טען שלקח את שלו.