1
קוֹרוֹת וַאֲבָנִים וְעֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁשְּׁטָפָן הַנָּהָר וכו‘. המפרשים הסבירו שמדובר דווקא במקרה שיכולים הבעלים להציל את הקורות והאבנים, ואפילו על ידי הדחק. אבל אם אינם יכולים להצילם בשום אופן, אין צורך לדעת שהתייאשו (ראה מ“מ ועוד, וראה לקמן יא,י).
2
אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶם. נודע שוויתרו על האפשרות להחזירם אליהם.
3
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶן. שברור מהתנהגותם שלא ויתרו על רכושם.