1
הָעוֹשֵׁק. מתכחש לתשלום שחייב בו (ראה לעיל א,ד).
2
וְכִחֵשׁ בָּהּ. הכחיש את טענת הבעלים.
3
וְנִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן. לאחר פירוק וחלוקת השותפות.
4
כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין וְכָפַר וְנִשְׁבַּע וכו‘. לפרטי כפירת הממון המחייבת משום שבועת הפיקדון ראה הלכות שבועות פרקים ז-ח.
5
שֶׁנֶּאֱמַרוְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן וכו‘. ובהמשך הפסוק נאמר: “או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו“. ומכאן שעל כל כפירת ממון משלמים קרן (‘ראשו‘) וחומש.