מַפְתְּחֵי הֶחָלוּק. קצוות חלוקה.
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִים. למרות שייתכן שתפתח רק אחד מהם לבסוף כשתרצה לפשוט את החלוק.
וְחוּטֵי שְׂבָכָה. שרוכים המהדקים את הכיסוי לראש.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָפוּי. ואין הכרח לפתוח את הקשר בכדי להסיר את הכיסוי.
שְׁתֵּי אָזְנַיִם. שני פתחים להוצאת הנוזלים, ואין הכרח לפתוח את שני הקשרים.
אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלָה לְהוֹצִיא הַבָּשָׂר וְלֹא תַּתִּיר הַקֶּשֶׁר. ובכל אלה מותר לקשור לכתחילה, אף שעלול להסתבר לבסוף שהקשר קבוע, מכיוון שבשעת הקשירה אינו קשר של קיימא (ר"י קאפח).
בִּמְשִׁיחָה. רצועת בד שיכולה לשמש כאִמרה לבגד (ראה פה"מ כלים יז,יג).
בְּאַבְנֵט. חגורה.
וְקוֹשְׁרִין דְּלִי בִּמְשִׁיחָה אוֹ בְּאַבְנֵט וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. שמכיוון שצריך להשתמש בהם לא ישאירם קשורים בדלי.
אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל. שלגביו יש חשש שישאירו קשור לדלי ונמצא קושר קשר של קיימא.
וְקוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה. חבל ברוחב הפתח.
שְׁנֵי אִסָּרוֹת. שני חבלים, וכשמשחרר את הבהמה אינו צריך להתיר אלא אחד מהם.
וְחֶבֶל שֶׁהָיָה קָשׁוּר בַּפָּרָה קוֹשְׁרוֹ בָּאֵבוּס. שמכיון שלקחו מן הפרה לא ישאירו באבוס וכן להפך.
בָּאֵבוּס. כלי למספוא המונח לפני הבהמה.
אֲבָל לֹא יָבִיא חֶבֶל מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְקוֹשְׁרוֹ בַּפָּרָה וּבָאֵבוּס. שעשוי להישאר שם באופן קבוע.
חֶבֶל גַּרְדִּי. חבל של אורגים, שאז אין חשש שישאיר את הפרה קשורה בחבל כזה.
שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ. בהגבלות של כלי שמלאכתו לאיסור, ככל כלי האריגה (ראה לקמן כו,א). ויש שפירשו כל דין זה בעניין איסור מוקצה, ולא בדין קשירה: שחבל שלא היה מיועד מבעוד יום הוא מוקצה ואסור לטלטלו, אך אם היה קשור מבעוד יום אינו מוקצה, וכן חבל של גרדי (ראה מ"מ).
חוֹתָלוֹת שֶׁל תְּמָרִים וְשֶׁל גְּרוֹגָרוֹת. סלים הקלועים מענפי דקל, ובהם פירות.
מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְחוֹתֵךְ. מותר להתיר את הקשר הסוגר, וכן לפרק את הקליעה או לחתוך את הכלי בכדי להוציא את האוכל שבתוכם (ראה עוד לקמן כג,ב).