עַל בְּשָׂרוֹ. עור האדם.
מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹר. חומר המתקיים (לעיל הט"ו).
וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲמִימוּת בְּשָׂרוֹ מַעֲבֶרֶת הַכְּתָב וכו'. כלומר מדובר בחומר הנחשב יציב, אלא שהכתב נמחק מחמת סיבה אחרת.
אֲבָל הַמְשָׂרֵט עַל בְּשָׂרוֹ צוּרַת כְּתָב פָּטוּר. ואפילו אם השריטה הוציאה דם, שאין דרך כתיבה בכך (פה"מ שבת יב,ד).
וְהָרוֹשֵׁם עַל הָעוֹר כְּתַבְנִית כְּתָב. יצר צורה של אותיות באמצעות שריטה וכדומה, ופטור מכיוון שאין דרך כתיבה בכך (פירוש קדמון מובא ביד"פ).
הַמַּעֲבִיר דְּיוֹ עַל גַּבֵּי סִקְרָא. שחור על האדום, והכתיבה בדיו נחשבת איכותית יותר.
אַחַת מִשּׁוּם כּוֹתֵב. שכתב בדיו.
וְאַחַת מִשּׁוּם מוֹחֵק. על שמחק את הכתוב בסקרא, שהוא כתב המתקיים (לעיל הט"ו), על מנת לכתוב במקומו.
הֶעֱבִיר דְּיוֹ עַל גַּבֵּי דְּיוֹ וכו'. בכל מקרה שבו לא שיפר את איכות הכתב, הרי זה בכלל כתב על גבי כתב, שפטור (לעיל הי"א).