1
וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה חֲבִילָתוֹ וְרָץ בָּהּ אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם. בדומה להלכה הקודמת, גם כאן פטור מפני שלא הייתה הנחה (יד"פ).
2
הֲרֵי זֶה כְּעוֹקֵר וּמַנִּיחַ וְאָסוּר. כיוון שהליכה כזו אינה שינוי, ונדמה כעוקר ומניח בהליכתו.
3
מִי שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וַחֲבִילָתוֹ עַל כְּתֵפוֹ. שנכנסה השבת והוא בדרכו ברשות הרבים.
4
וְזוֹרְקָהּ שָׁם כִּלְאַחַר יָד. שלא כדרכו, בשינוי.