1
שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל. הקיפו וערכו מצור.
2
אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת וכו'. שאין הדבר מסכן נפשות.
3
הַסְּמוּכָה לַסְּפָר. עיר של ישראל הקרובה לגבול הארץ.
4
עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ וכו'. שרצו לשדוד דברים אלה, שאינם בעלי ערך רב. ונלחמים בהם משום שיש לשמור על הגבול שמירה יתרה, ולא לתת לאויבים דריסת רגל שם.
5
אוֹ שֶׁצָּרוּ סְתָם. מבלי שיהיה ידוע מדוע צרו, יש להניח שהמדובר בכוונות מלחמה.
6
וּכְשֶׁיַּצִּילוּ אֶת אֲחֵיהֶם וכו'. לאחר תום פעולת ההצלה, יכולים הם לשוב לבתיהם עם הנשק.
7
כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא. שאם לא יוכלו לחזור עם נשקם, עלולים שלא לבוא בעתיד להציל בשבת (ראה עוד לקמן כז,יז; לדין דומה ראה גם הלכות שביתת עשור ג,ו).