אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁאִיל אוֹ לְהַשְׂכִּיר וכו'. ראה גם לעיל ו,טז.
בְּהֵמָה גַּסָּה. גדולה, כגון פרה וחמור.
וַהֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ. אף אם אין הבעלים עושה בה מלאכה בעצמו (כדלעיל ה"א).
וְאָסְרוּ חֲכָמִים לִמְכֹּר בְּהֵמָה גַּסָּה לְגוֹי. אף שלאחר מכירתה אינה שלו ואינו מצווה עוד על שביתתה.
שֶׁמָּא יַשְׁאִיל אוֹ יַשְׂכִּיר. שאם מותר למכרה עלול לבוא גם להשאילה או להשכירה.
קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ וּמַחֲזִירָהּ. חייבוהו חכמים לקנותה מן הגוי בחזרה, אף אם ייאלץ לשלם בעבורה פי עשרה.
שְׁבוּרָה. בהמה שנשברה ידה או רגלה ואינה ראויה למלאכה, שמא ישתמש בה למלאכה קלה (פה"מ פסחים ד,ג, עבודה זרה א,ו).
סַרְסוּר. מתווך.
שֶׁהַסַּרְסוּר אֵינוֹ מַשְׂכִּיר וְאֵינוֹ מַשְׁאִיל. ואין חשש שהבהמה תושכר או תושאל לגוי.