אֵין דָּנִין בְּשַׁבָּת. שמא יכתוב את פסק הדין.
וְלֹא חוֹלְצִין. מחשש שיכתבו לה שטר חליצה (ראה הלכות ייבום וחליצה ד,כט-ל).
וְלֹא מְיַבְּמִין. מחשש שיכתוב שטר כתובה (ראה שם ב,ב).
וְלֹא מְקַדְּשִׁין. אישה (וראה הלכות אישות י,יד שאסור גם לשאת אישה בשבת).
וְאֵין מַקְדִּישִׁין. חפץ או בהמה לצורך המקדש או הקרבת קרבן (ראה הלכות מעשה הקרבנות פרק יד, הלכות ערכין וחרמין פרקים ד-ו).
וְלֹא מַעֲרִיכִין. הקדשת ערכו של אדם לפי הקצוב בתורה (ראה שם פרקים א-ג).
וְלֹא מַחֲרִימִין. לומר שנכסיו חרם להקדש או לכהנים (ראה שם פרק ו).
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֶקַח וּמִמְכָּר. שיש כאן העברת בעלות להקדש.
וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן אוֹתָן בְּשַׁבָּת. לעיל ה"ט.
וְאֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַבְּהֵמָה. להפריש למעשר מדי שנה אחת מכל עשר מבהמותיו (ראה הלכות בכורות פרק ו).
גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִרְשֹׁם בַּסִּקְרָא. שבצורה זו מסמנים כל בהמה היוצאת עשירית מהדיר (שם ז,ב).
וּמַקְדִּישׁ אָדָם פִּסְחוֹ בְּשַׁבָּת וַחֲגִיגָתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁזּוֹ מִצְוַת הַיּוֹם. לפי שקרבנות אלו קבועים לזמן זה.
אֵין מְקַדְּשִׁין מֵי חַטָּאת. שנועדו לטהר טמא מת, וקידושם נעשה בנתינת אפר פרה אדומה במים שמולאו בכלי (הלכות פרה ו,א).