פֵּרוֹת שֶׁאָסוּר לְאָכְלָן... אָסוּר לְטַלְטְלָן. שאינם ראויים לשימוש בשבת.
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ. שלא הופרשה ממנו תרומת מעשר, ולעתים גם תרומה גדולה (ראה הלכות תרומות ג,יג).
תְּרוּמָה טְמֵאָה. שאסורה באכילה אף לכהנים.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן. לאופן הפדיון כהלכה ראה הלכות מעשר שני פרק ד, הלכות ערכין וחרמין פרק ז.
הַדְּמַאי. פירות שספק אם הם מעושרים, וחייבו חכמים להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני.
הוֹאִיל וְרָאוּי לַעֲנִיִּים. שמותר להאכילם דמאי אף בלא תיקון (הלכות מעשר י,יא).
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן הַחֹמֶשׁ. בפדיון מעשר שני והקדש צריך להוסיף עוד חומש על ערך הפדיון. אך אין נתינת החומש מעכבת את הפירות מלצאת לחולין (אמנם מדברי חכמים אין לאכול את הפירות קודם שייתן את החומש — הלכות מעשר שני ה,יב, הלכות ערכין וחרמין ז,ג; וראה אור שמח ואורה ושמחה).