שֶׁמֶן שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַקּוֹרָה שֶׁל בֵּית הַבַּד בְּשַׁבָּת. שהקורה לוחצת על הזיתים שנטחנו והשמן מתמצה מהם באטיות, ומותר אף שלא היה ראוי לשימוש קודם השבת.
הַמּוּכָנִין לִסְחוֹרָה. המיועדים לכך, ומערב שבת לא תכננו להשתמש בהם.
אוֹצָר. מחסן.
מַתְחִיל לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה. מותר להשתמש בתבואה אף אם לא השתמשו בה קודם לכן.
שֶׁאֵין שָׁם אֹכֶל שֶׁהוּא מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת כְּלָל וכו'. שבמאכלים לא נדרש שיהיו מזומנים קודם השבת לשימוש (בניגוד לדין ביום טוב, שגזרו בו על מוקצה — הלכות יום טוב א,יז-יח).
שֶׁבַּמֻּקְצֶה. שטח המיועד לייבוש פירות.
הוֹאִיל וּמַסְרִיחוֹת בִּנְתַּיִם... הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם מֻקְצֶה. שמבחינת גופם אינם מאכלים הראויים לאכילה בשבת.
חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וַאֲבַטִּיחַ שֶׁנִּשְׁבְּרָה וכו'. שאסור לאכלם משום סכנת ארס המזיקים (הלכות רוצח יא,ו-ח).
נוֹטְלָן וּמַנִּיחָן בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע. שמותר לטלטלם משום שהם אוכל (אורה ושמחה).
קָמֵיעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה. שלא הוכחה תועלתו.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹצְאִין בּוֹ. לרשות הרבים (ראה לעיל יט,יד).
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר. שאסור היה להשתמש בשמן בשעת כניסת השבת, משום איסור כיבוי (ראה לעיל ה,יב).