1
שֶׁהֲרֵי מְשַׁהִין עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ בְּשַׁבָּת. על גבי אש גלויה, במקרים שבהם אין חשש שיחתה בגחלים (לעיל ג,ח), שאין איסור בישול במה שהתחיל בהיתר מבעוד יום (לעיל ג,ג).
2
וְיִצְטָרֵךְ לְגַלּוֹתָהּ עַד שֶׁתָּנוּחַ הָרְתִיחָה. להסיר את הדבר שהקדרה טמונה בו, בכדי לצנן מעט את חום התבשיל.
3
וְיַחֲזֹר וִיכַסֶּה בְּשַׁבָּת. כדי ללהחזיר לתבשיל את חומו. ופעולה זו אסורה, שהיא כהחזרה על אש גלויה בשבת (לעיל ג,י), ועלול לעשות זאת בטעות משום שאין כאן אש.
4
שֶׁסְּתָם קְדֵרוֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּבָר רָתְחוּ וְנָחוּ מִבִּעְבּוּעָן. שמרתיחים אותן על האש מבעוד יום, ועד בין השמשות כבר נצטננו מעט.
5
וְכֵיוָן שֶׁנָּחוּ שׁוּב אֵינָן רוֹתְחִין. שנית, ולכן כבר אין לגזור שמא יכסה אחרי שתרתח.