לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין. ביום הכיפורים להודיע על כניסת השבת, שהתקיעה נועדה להודיע על תחילתם של איסורי שבת, ואלו אסורים כבר ביום הכיפורים עצמו, שכן איסורי מלאכה של יום הכיפורים ושל שבת שווים (הלכות שביתת עשור א,ב). וכל זה בזמן שהיו מקדשים את החודש לפי הראייה, אבל בימינו אין שבת ויום הכיפורים סמוכים זה לזה (ראה הלכות קידוש החודש ז,א, ז,ז ובפסקים ושיטות שם).
לֹא תּוֹקְעִין וְלֹא מַבְדִּילִין. אין תוקעים להודיע שיצאה השבת, וכן אין מבדילים בתפילה או על הכוס, משום שאיסורי המלאכה של השבת ממשיכים ביום הכיפורים.
תּוֹקְעִין וְלֹא מַבְדִּילִין. תוקעים כדי להודיע על תחילת איסורי מלאכה בשבת, החמורים מאיסורי יום טוב (ראה הלכות יום טוב א,ד). ואין מבדילים, שהוא מעבר מקדושה קלה לקדושה חמורה (ראה לקמן כט,יח).
מַבְדִּילִין וְלֹא תּוֹקְעִין. מבדילים מקדושה חמורה לקדושה קלה ("המבדיל בין קודש לקודש", לקמן כט,כב), ואין תוקעים כדי להודיע על סוף איסורי שבת, משום שהתקיעה ביום טוב אסורה באיסור שבות (ראה הלכות שופר ב,ו-ז), ואין דוחים אותו להודיע היתר.