וְהַבּוֹרֵר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ חַיָּב. שהיא דרך ברירה ממש.
וְהַבּוֹרֵר תֻּרְמוֹסִין וכו'. התורמוס הוא מין קטנית שיש בו מרירות, ובכדי להכשירו לאכילה שולקים אותו עם קליפתו ('הפסולת שלהן'), הסופחת את מרירות התורמוס. בביאור הלכה זו נתקשו המפרשים ואולי יש לומר שמדובר כאן בשלב שלפני הבישול שמוציא חלק מן התורמוסים מן התערובת ומשאיר את הקליפה שלהם, וזאת במטרה למעט באופן יחסי את כמות הפרי כדי שהתבשיל בסוף לא יהיה מר מדי. ולכן המוציא את התורמוסים המרים נחשב כבורר פסולת מאוכל, שעל ידי הוצאת התורמוסים מתקן את שאר התערובת (ובדרך דומה לזו פירש ביד"פ, עיי"ש).
לְהַנִּיחוֹ. להשאירו מבורר, ולא כדי לאכלו מיד.
אֲפִלּוּ לְבוֹ בַּיּוֹם. אפילו אם מתכוון להשתמש בו בהמשך היום.
כְּבוֹרֵר לָאוֹצָר. לצורך אחסון, שהיא מלאכה בוודאי.
וּמַנִּיחַ לֶאֱכֹל מִיָּד. משאיר את המינים המופרדים כדי לאכול אחד מהם בקרוב.